איגוד לשכות המסחר: האחריות לסגר מוטלת על הממשלה וקבינט הקורונה
לוח הפלגות
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
ייצוא
מהארץ
ייבוא
לארץ

איגוד לשכות המסחר: האחריות לסגר מוטלת על הממשלה וקבינט הקורונה

העדר מדיניות נכונה והבחירה ללכת בדרך הקלה של סבבי סגר, במקום לתקוף ישירות מוקדים מיצרי קורונה, היא שהובילה לסגר הבלתי נמנע היום
07.01.21 / 12:08
איגוד לשכות המסחר: האחריות לסגר מוטלת על הממשלה וקבינט הקורונה
07.01.21
איגוד לשכות המסחר: האחריות לסגר מוטלת על הממשלה וקבינט הקורונה

לאור החלטת הממשלה להטיל סגר שלישי, נשיאות איגוד לשכות המסחר התכנסה לפני שעה קלה לדיון חירום במהלכו הטילה את מלוא האחריות של ההגעה לסגר על הממשלה וקבינט הקורונה. "אין כיום ברירה אלא להטיל סגר הרמטי ומוחלט על כלל המשק והאוכלוסייה. יחד עם זאת, ניתן היה להימנע מסגר אם אכן הממשלה, קבינט הקורונה ורשויות האכיפה היו מנהיגים מהלכים נכונים וממוקדים למניעת התפרצות נגיף הקורונה באותם מוקדים מיצרי קורונה, בהם עיקר התחלואה. העדר מדיניות נכונה והבחירה ללכת בדרך הקלה של סבבי סגר, במקום לתקוף ישירות מוקדים מיצרי קורונה, היא שהובילה לסגר הבלתי נמנע היום".

 

על מנת שלא נגיע לסגר רביעי, הנשיאות קוראת לממשלה לנקוט בשלושה מהלכים מרכזיים:  הראשון, לוודא כי ההחלטה על סגר הרמטי ומוחלט אכן תבוצע ותיושם; השני, כי תקופת הסגר לא תעלה על שבועיים ימים כפי שנקבע; השלישי, קביעת אסטרטגיית יציאה מהסגר והנהגת דפוסי התנהגות בקרב כלל האוכלוסייה והמשק,  שיבטיחו כי התחלואה לא תפרוץ מחדש. אם הממשלה לא תנקוט במהלכים אלה היא יישא באחריות ישירה שתוביל את המשק לסגר רביעי.

 

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "הנזק של סגר כללי והרמטי לתקופה קצובה הוא ברור ומוחלט. אלו נזקים אדירים למגזר העסקי, למערכת החינוך, לחברה ולכל המשק. קבינט הקורונה כשל בטיפול. אין די בהטלת סגר. צריך לדעת כיצד ליישמו ואף לקבוע אסטרטגיית יציאה מהסגר. יש לנהל מאבק חסר פשרות במוקדים מיצרי קורונה, ולשנות דפוסי התנהגות אחרי תום הסגר, כדי שלא נגרר לסגר רביעי."

 

על פי ניתוח של אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, הטלת סגר על כלל ענפי המסחר והשירותים, (פרט לממכר מזון, פארם, דלק, אופטיקה, תקשורת ומוצרים חיוניים לבית) יגרום להפסד פדיון יומי של כ 1.8 מיליארד ₪ בממוצע, כאשר הפסד פדיון של שבועיים יעמוד על כ 20 מיליארד ₪; וזאת כשהערכת הנזק מתייחסת לכך שהסגר יהיה תואם למודל שהוטמע בחגים (מרץ/אפריל, ספטמבר/אוקטובר).

 

מהניתוח עולה כי מגזר המסחר והשירותים, המהווה 69% מהתוצר העסקי, ומעסיק כ- 73% מהמועסקים במגזר העסקי, שהם כ-2 מיליון עובדות ועובדים, מרביתו צפוי להיפגע כתוצאה מהמשבר, לאור היקפו ואופי פעילותו. על פי הניתוח הכלכלי, הענפים העסקיים העיקריים שיפגעו מהסגר יהיו ענפי התיירות, שירותי אוכל ואירוח, שירותים כלליים וכמובן מסחר סיטונאי וקמעונאי. על פי ההערכה, ענפי האוכל והאירוח יספגו פגיעה של כ- 80%, מסחר סיטונאי וקמעונאי (Non Food) - פגיעה של 80%, וענפי השירותים - פגיעה של 85%.

 

 

 

 

הרשם לקבלת הטבות ועדכונים