מינהל המכס ומסמכי העדפה בייבוא אישי של רכבים משומשים
לוח הפלגות
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
ייצוא
מהארץ
ייבוא
לארץ

מינהל המכס ומסמכי העדפה בייבוא אישי של רכבים משומשים

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דחה עתירה כנגד החלטת מינהל המכס לחייב המצאת ״מסמכי העדפה״ כתנאי לקבלת פטור ממכס לייבוא אישי של כלי רכב משומשים שלא לצרכים מסחריים.
עו״ד גיל נדל, עו״ד דייב זיתון, עו״ד רותם אבנר / 10.08.22 / 12:35
מינהל המכס ומסמכי העדפה בייבוא אישי של רכבים משומשים
10.08.22
מינהל המכס ומסמכי העדפה בייבוא אישי של רכבים משומשים

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר דחה עתירה כנגד החלטת מינהל המכס לחייב המצאת ״מסמכי העדפה״ כתנאי לקבלת פטור ממכס לייבוא אישי של כלי רכב משומשים שלא לצרכים מסחריים.

 

רקע: ״מסמכי העדפה״ הם מסמכים המעידים על הוכחת מקור הטובין באחת המדינות החתומות בהסכמי הסחר עם ישראל ואשר מקימים את זכותו של היבואן לקבל פטור ממכס או להנות משיעורי מכס מופחתים. כך, סעיף 14 לצו תעריף המכס קובע כי טובין שחל עליהם הסכם סחר יהיו פטורים ממכס, אם צורף להם מסמך העדפה.

 

עם זאת על אף הקבוע בצו תעריף המכס וחרף לשונם של הסכמי הסחר המחייבים המצאת ״מסמך העדפה״ כתנאי למתן פטור ממכס, נהג מינהל המכס שלא לדרוש ״מסמכי העדפה״ כתנאי לקבלת פטור ממכס ליבוא כלי רכב משומשים וזאת, נוכח היקפי יבוא נמוכים של כלי רכב משומשים שעד לאחרונה יובאו על ידי אנשים פרטיים בלבד. נוהג זה עוגן גם בנוהל זמני שהוציא מנהל המכס בשנת 2006.

 

בחודש נובמבר 2020, בעקבות הצטרפותם של יבואנים זעירים לקובצת האנשים הפרטיים המבצעים יבוא אישי החליט מינהל המכס על ביטול סעיפי הנוהל הפוטרים מחובת הצגת ״מסמכי העדפה״ במקרה של יבוא רכבים משומשים. בחלוף שבוע פרסם שר האוצר דאז, מר ישראל כץ, הודעה לפיה הורה לרשות המסים להקפיא את שינוי הקריטריונים בנושא יבוא רכב אישי באמצעות יבואן זעיר.

 

אולם, ביום 30.12.2020 פורסמה החלטה נוספת של מינהל המכס לפיה מועד תחילת ההחלטה בדבר ביטול סעיפי הנוהל בקשר עם מסמכי העדפה ידחה ליום 1.4.2021, ויחול ביחס לרכבים משומשים המיובאים ביבוא אישי ממועד זה ואילך. בעקבות החלטה זו, הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג״צ.

 

טענות הצדדים: בעתירתו, ביקש העותר כי בית משפט יורה למינהל המכס לבטל את החלטתו בדבר דרישת מסמכי העדפה ולהותיר על כנו את המצב שהיה טרם שינוי הנוהל. נטען כי מינהל המכס עשה שימוש שרירותי בסמכותו, וכי הנימוק להחלטה זו לפיה לא ניתן לזהות את מקור כלי הרכב רק לפי מספר השלדה הינו שגוי. עוד נטען בעתירה כי במקרה של רכב משומש לא ניתן להשיג מסמכי העדפה, וכן כי מינהל המכס לא פירט את סעיפי הסכמי הסחר שעמדו בבסיס החלטתו והתעלם מבקשות העותר לקבלת מידע וערעור על ההחלטה.

 

בנוסף נטען בעתירה כי מקרים של חוסר התאמה בין מספר השלדה לבין מקור הרכב הם נדירים מאוד ובידי מינהל המכס יש נתונים לגבי כלי רכב זהים המיובאים על ידי יבואנים מסחריים המאפשרים לזהות את ארץ המקור של כלי הרכב. כן נטען על ידי העותר כי  ההחלטה פוגעת בתחרות בענף הרכב וההחלטה מפלה בין יבואנים מסחריים לבין אנשים שמבקשים לייבא רכבים באופן אישי (שאינם יכולים לדבריו להציג מסמכי העדפה), ונועדה לשרת את האינטרסים של היבואנים המסחריים, כאשר ההחלטה מייקרת את עלות כלי הרכב המשומשים המיובאים ביבוא אישי בתוספת של עד 15% מערכם.

 

מנגד, נטען על ידי מינהל המכס כי קיים לכאורה סעד חלופי, שכן אדם המבקש לייבא רכב, ואין בידו מסמך העדפה, יכול לנקוט הליך אזרחי בנושא חיובו במכס. לגופו של עניין הובהר כי הנוהל בנוסחו הקודם העניק פטור ממכס ליבואני רכב משומש מבלי שהתקיימו התנאים הקבועים בהסכמי הסחר שמדינת ישראל חתומה עליהם ובצו תעריף המכס.

לפיכך, ההחלטה נושא העתירה מהווה אך תיקון טעות שנפלה בנוהל, וכל תכליתה להשוות את התנאים הקבועים בנוהל להסדר הסטטוטורי הקבוע בצו תעריף המכס.

בנוסף, נטען כי ההסדר שנקבע בנוהל בנוסחו הקודם סבל מקשיים יישומיים, הואיל ופעמים רבות לא ניתן היה לזהות את מדינת המקור של כלי הרכב לפי מספר השלדה. מכאן, נטען על ידי מינהל המכס כי מספר השלדה לבדו אינו מאפשר לברר האם כלי הרכב עומד בתנאים הקבועים בהסכמי הסחר וצו תעריף המכס, ומשום כך אין בו כדי להעניק פטור ממכס.

 

הכרעת בג״צ: בג״צ, מפי כב׳ השופט גרוסקופף ובהסכמת כב׳ השופטים פוגלמן ואלרון, דחה את העתירה על הסף ופסק כי אף אם נניח כי בהצעה כזו או אחרת שהעלה העותר יש הגיון, וכי אין טעם להכביד שלא לצורך על יבוא אישי של רכבים משומשים, אין בעתירה כל תשתית משפטית היכולה להצדיק התערבותו של בג״צ במקרה זה.

 

גישה לפיה אין זה ״הוגן או צודק לפגוע במייבא רכב ביבוא אישי״ כפי שנטען בתשובתו של העותר איננה טענה משפטית, ויש ממש בעמדת מינהל המכס לפיה העתירה נעדרת כל התייחסות לכך שהדין הקיים אינו תואם את הנוהל לפני תיקונו, ולפיכך את הסעד המבוקש בעתירה.

 

עוד נקבע כי העתירה נעדרת כל התייחסות להוראת סעיף 14 לצו תעריף המכס, ולמעשה לצו תעריף המכס בכללותו, וממילא לא הוצג פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בג״צ בהחלטת המשיב בדבר שינוי הנוהל.

 

בג״צ 2047/21 מרדכי ברנס נ׳ מדינת ישראל רשות המיסים מינהל המכס. פסק דין מיום 14.7.21.

 

 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו״ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים. במייל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

הרשם לקבלת הטבות ועדכונים